תקציר
מחקר זה, הראשון מסוגו, ריכז נתונים מ26 מרכזי גסטרו ילדים מ13 מדינות אירפואיות וישראל במטרה להביט לאחור ולהבין מה הנסיון האבחנתי והטיפולי של חולים עד כה, ומה האלרגנים למזון שנמצאו בחולים מאיזור העולם שלנו היות ועד כה רוב הנתונים בילדים הגיעו מארצות הברית ממספר מרכזים ענקיים בודדים. מחקר זה היווה קרש קפיצה למחקר תצפיתי שמלווה מספר רב של חולים קדימה לאור שנים לבחון את המשך הטיפול ושינויים בטיפול עם התקדמות הגילויים לגבי המחלה.
המחקר אסף נתונים מ- 410 ילדים חולי EoE. בדומה למחקרים אחרים נמצא כי גם באירופה המחלה שכיחה יותר בקרב בנים מאשר בנות, והתסמינים המעוררים חשד למחלה משתנים עם הגיל – כאשר בתינוקות וילדים קטנים יש יותר חוסר שגשוג, הקאות וסרוב לאכול, בעוד שבמתבגרים התלונות השכיחות הנן קשיי בליעה, התקעות מזון בושט, והקאות.
עוד נמצא כי האלרגנים הנפוצים ביותר בחולים אלה הם חלב, ביצים וחיטה/גלוטן. כמו כן, נמצא כי למרות שהשימוש בדיאטות אלימנציה נשאר יציב, ישנה עליה בשימוש בסטרואידים טופיקליים (כגון בודזונייד ג'ל, ופלוטיקזון) בשנים האחרונות. בהשוואה למחקרים בצפון אמריקה, באירופה השימוש בהרחבות ושט אינו נפוץ. מחקר זה, הגדול ביותר מבחינת מספר חולים אירופאיים, הדגים את הדומה והשונה מהידוע לנו על חולי EoE פדיאטרים לעומת מחקרים קודמים מארה"ב.
חוקרים מובילים: דר' אסף הופיין ודר' נעם זביט - מרכז שניידר לרפואת ילדים
תקציר
מחקר אשר עקב רטרוספקטיבית אחר ילדים חולי EoE (מתוך מאגר החולים של RetroPEER) שטופלו בדיאטות אלימינציה, ואשר לאחר הורדת כל ההגבלות, למעשה הפסקת הטיפול, שמרו על הטבה קלינית והיסטולוגית (לפי מספר אאוזנופילים בביופסיות שנלקחו בזמן מעקב). במחקר תוארי 14 חולים, אשר בתקופת מעקב חציונית של 44 שבועות לא סבלו מחזרת מחלתם. מטופל נוסף, שצורף בתחילה למחקר זה, הוצא ממנו לאחר חזרה היסטולוגית של מחלתו (ללא תסמינים קליניים) לאחר תקופת מעקב של 15 חודשים. מחקר זה בא להציג את האפשרות של רמיסיה מלאה בחולי EoE לאחר הפסקה מדורגת של דיאטת אלימינציה, אך גם מדגיש את הצורך בהמשך מעקב רפואי קפדני אצל חולים אלה, אשר מחלתם עלולה להתלקח היסטולוגית ללא הופעה של תסמינים.
נציין שלאחר פרסום המאמר, מחלתו של אחד החולים שתואר במחקר הנ"ל, ואשר היה בהפוגה משך כחמש שנים, התלקחה והוא מקרב כעת טיפול. עובדה אשר מדגישה שוב את אשר נכתב לעיל – על הצורך של מעקב ארוך טווח גם בחולים אשר נמצאים בהפוגה ממושכת (עם או בלי טיפול).
חוקרים מובילים: דר' אסף הופיין ודר' נעם זביט - מרכז שניידר לרפואת ילדים
תקציר
מחקר זה בדק באמצעות שאלונים את ההבדלים בניהול האבחנה והטיפול של חולי EoE במרפאותיהם של רופאי גסטרואנטרולוגיה של מבוגרים לעומת כאלה של ילדים בישראל. החוקרים מצאו הבדלים משמעותיים בתהליך האבחון והטיפול: רופאי מבוגרים, לעומת רופאי ילדים, נטו לקחת משמעותית פחות ביופסיות מהושט, קיבה ותריסריון, המליצו יותר על טיפול בסטרואידים ופחות על דיאטות אלימינציה, ונטו להסתמך יותר על מעקב קליני ופחות על מעקב בעזרת גסטרוסקופיות. כמו כן, גסטרואנטרולוגים של מבוגרים נטו פחות להפנות את מטופליהם להדרכה של תזונאי/ת. המחקר מציג ממצאים מעניינים, במיוחד לאור העובדה שההנחיות הרפואיות הבין-לאומיות המקובלות זהות בהמלצותיהן הן למבוגרים והן לילדים. תוצאות המחקר היוו קרש קפיצה למחקר כלל אירופאי שבוצע במסגרת קבוצת המחקר באיגוד לגסטרו ילדים האירופאי אשר הוצג במספר כנסים בין לאומיים ונמצא בהליך פרסום בעתונות המדעית, ולו תוצאות דומות לאורך כל מדינות אירופה שהשתתפו.
חוקרים מובילים: דר' איל זיפמן - מרכז רפואי מאיר, דר' הגר בנאי - בית חולים בלינסון, ודר' נעם זביט - מרכז שניידר לרפואת ילדים
תקציר
מחלת צליאק, המתבטאת כרגישות לגלוטן, אחד החלבונים של חיטה, שעורה, ושיפון מוכרת מאז מלחמת העולם השנייה. אחת התצפיות הייתה שלחלק מהילדים יש עלייה במספר האאוזינופילים בושט בזמן האבחון. באותה תקופה מחלת EoE כלל לא הייתה מוכרת, והיה קובל שנוכחת אאוזינופילים בושט הינו חלק ממחלת צליאק.
מטרת המחקר היה לבחון מה התסמינים של ילדים עם אבחנה של צליאק עם אוזינופילים בושט ולהשוות אותם לחולי צליאק ללא אאוזינופילים, ולחולי EoE שלהם אין צליאק ולילדים עם כאבי בטן עליונה ללא אף אחד מהמחלות הנ"ל.
נמצא כי חולים אשר סבלו ממחלה "משולבת", של צליאק+אאוזינופילים בושט, הציגו מאפיינים של שתי המחלות מבחינת גיל בזמן הופעת המחלה, רקע משפחתי, ספירת אאוזנופילים בדם וממצאים אנדוסקופים. רוב החולים סבלו בתחילה מתסמינים אופייניים למחלת הצליאק, אך רובם (63%) החלו לסבול בהמשך גם מתסמינים טיפוסיים לEoE. רק לכחמישית (21%) מהחולים נעלמו האאוזנופילים מהושט לאחר התחלת דיאטה נטולת גלוטן. למספר דומה (21%) של חולים אחרים היתה התנרמלות דומה לאחר טיפול בתרופות ממשפחת הPPI. שאר המטופלים נזדקקו לטיפולים אחרים המוכרים לEoE.
מחקר זה מדגיש כי אאוזנופיליה וושטית בחולי צליאק עלולה להצביע על קיום מקביל של שתי המחלות, ולא על אאוזנופיליה משנית למחלת הצליאק בלבד, ושהטיפול בחולים אלה צריך להיות מותאם לכך.
מחקר זה היווה מקור למחקר שמתחיל בימים אלו בהובלת מרכז שניידר לרפואת ילדים ובית חולים ברומה אשר יבחן בחולים אלו את הביטוי של גנים בושט בהשוואה לחולי EoE בלעדי ולחולי צליאק בלעדיים, ולחולים אחרים עם אאוזינופילים בושט אך ללא תסמינים (שכיום אינם עונים להגדרה של EoE, אך החוקרים מעוניינים להוכיח שהם אינם שונים מאשר שאר החולים, רק נמצאים בשלב א-תסמיני של מחלתם).
חוקרים מובילים: דר' אן ארי ודר' נעם זביט - מרכז שניידר לרפואת ילדים
תקציר
מאמר שפורסם לאחר ועידת קונסנזוס של מומחים בתחום הEoE מ-14 מדינות. עיקרו עוסק בשינוי התפיסה של שימוש בתרופות ממשפחת הPPI – בעבר הומלץ על טיפול בתרופות אלו בחולים החשודים כחולי EoE, על מנת להבדילם מחולים הסובלים מרפלוקס. ההנחה היתה שחולי רפלוקס יגיבו לטיפול, בניגוד לחולי EoE. מחקרים מאוחרים יותר הראו כי ישנה תת-אוכלוסיה של חולי EoE (המכונים PPI-REE: PPI-Responsive Esophageal Eosinophilia) אשר מגיבים לטיפול זה הן קלינית והן היסטולוגית. יתרה מכך, ידוע היום כי למעשה אין הפרדה דיכוטומית בין EoE לרפלוקס, וכי שני המצבים יכולים להתקיים במקביל ואף לתרום זה לזה במנגנונים שונים. עד היום לא נמצאה דרך טובה לנבא מיהם אותם חולים מתוך כלל אוכלוסיית חולי הEoE אשר יגיבו למתן תרופות ממשפחת הPPI. לאור זאת, ההמלצה כיום היא להשתמש בתרופות אלו כטיפול לכל דבר בחולי EoE, כאשר הבחירה בטיפול זה לעומת אחרים צריכה להיעשות על פי שיקול דעת קליני של הגסטרואנטרולוג המטפל ובהחלטה משותפת עם המטופל.
Dr. Evan Dellon, Dr. Glenn Furuta, Dr. Chris Liacouras, Dr. Arjun Bredenoord, Dr. Ikuo Hiranu, Dr. Javier Molina-Enfante, Dr. Jonathan Spergel, Dr. Noam Zevit
Therapeutic Targeting of the Interleukin-4/Interleukin-13 Signaling Pathway: In Allergy and Beyond
May 2018
תקציר
בסקר זה הסוקרים מדווחים על מעורבות מסלולים במערכת החיסון המעורבים בדלקות אלרגיות עם דגש במוערבותן במסלולים של מולקולות מסוג אינטרלוקין 4 ואינטרלוקין 13. מולוקולות אלו ידועות כמשופעולות בEoE, ואף לאחרונה מתבצעים מחקרים קליניים בחולי EoE אשר מוזרק לגופם נוגדן החוסם את הקולטן של מולקולות אלו במטרה לדכא את הדלקת האאוזינופילית בושט.
חוקרים מובילים: דניאל קארו-אתר Augmanity Nano Ltd רחובות, ודר' אריאל מוניץ – המחלקה לביולוגיה קלינית ואימונולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
תקציר
בסקירה זו, איל צור, רוקח קליני במקצועו סוקר את השימוש בסטרוידים טופיקליים לטיפול במחלת ושט אאוזינופילית וסוקר את האפשרויות השונות לרקיחה של התכשיר. המאמר הינו בעל חשיבות, היות עד כה, אין עדיין תכשירים של תרופה זו אשר נמכרות מוכנות (למעט אישור לאחרונה של תכשיר עבור מבוגרים באירופה) ועל כן, כל בית מרקחת רוקח את התרופה כרצונו, ויציבות ופעילות התרופה בתוך ההכנות הרוקחיות הינו בעל חשיבות.
חוקר ראשי: איל צור